ציורי 'דרחול השיח' הם ציורים נטורליסטיים בצבעי שמן על נייר שחור של חלזונות ממין הנפוץ באזור מישור החוף. בתקופת הקיץ קל להבחין בהם מתקבצים באשכולות של עשרות או כבודדים על גבעולי צמחים שונים, על עמודי חשמל ועוד.
פגשתי את הקונכיות הלבנות בשיטוטי חסרי המנוחה בתקופת הקורונה. תקופה בה מרחק התנועה הוגבל לחמש מאות עד אלף מטר והטבע היחידי אותו הורשינו לחוות היה חצר הבניין בו התגוררנו. כמו החלזונות, התכנסנו בתוך עצמנו, כל משפחה גרעינית התקבצה במרחב מצומצם, אוטמים את הכניסות ומחכים שהתקופה תעבור. לעיתים בודדים לעיתים בקפסולות של עד עשרה איש
בציוריי חקרתי את הקפסולות של הדרחולים, עקבתי אחר ההתקבצויות השונות,
ניסיתי ללמוד מהם את הכח שנוצר מהיצמדות לעלה מתנופף ברוח,
הכוח שנוצר מהיצמדות אחד לשני או הכוח המחזיק ביחד קבוצה שלמה.
ניסיתי להבין את יכולת ההישרדות של דרחול אחד בודד על הקצה הכי גבוה של הגבעול, ובימים בהם נדמה כי סוף העולם הגיע, לקבל ממנה השראה.
כמו ציידת חרקים היוצרת אוסף זואולוגי מסגרתי כל קפסולה בקופסה שחורה פשוטה,
יוצרת תצוגה המתכתבת עם אוספי טבע מחד ועם ציורי ממנטו מורי (זכור את יום מותך) מאידך.
צבעי שמן על נייר שחור, 2022.
